יוסופוב ואח' נ' ישראל בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה כספית שהוגשה על ידי לקוח נגד ספק בנוגע לאספקת שירותי גלישה באינטרנט.

תובע מס' 1 (להלן: "התובע") אישר בעדותו בפני את האמור בכתב התביעה, שלפיו ביום 27.3.10 התקשר עם הנתבעת בהסכם לרכישת שירותי אינטרנט תמורת תשלום של 129 ₪ לחודש. בד בבד רכש מן הנתבעת מחשב נייד תמורת 36 תשלומים חודשיים של 65 ₪. התובע לא הצליח להתחבר לאינטרנט. הוא פנה לנתבעת ונאמר לו, כי באזור מגוריו אין קליטה. הוצע לו לבטל את העסקה אך הוא סרב.

כשחזרו תלונותיו, הציעה לו הנתבעת להחליף את המודם במודם טוב יותר, אולם אף אז לא נפתרו בעיות הגלישה. בתגובה הציעה לו הנתבעת פעם נוספת לבטל את העסקה כולה, וסרבה לבקשתו לבטל את שירותי הגלישה ולהשאיר ברשותו את המחשב בתמורה לכך שימשיך לשלם עבורו.

התובעים עותרים לחיוב הנתבעת בגין נזקיהם, לרבות חיובים שהינם שגויים לטענתם, הפסדי עבודה בגין חוסר יכולת לגלוש ועוגמת נפש.

בכתב ההגנה, שעל האמור בו חזרה הנתבעת בפני, טענה הנתבעת, כי התובע התקשר עימה בעסקה אחת, שכלל רכישת מחשב, מודם ואספקת שירותי גלישה. מדובר בעסקה אחת, אשר אינה ניתנת להפרדה לחלקים, שכן במסגרתה נמכר המחשב לתובע במחיר זול במיוחד, ולכן לא ניתן להפריד בין רכישת המחשב לבין יתר חלקי העסקה.

כחודשיים לאחר העסקה התלונן התובע על איטיות הגלישה, ואולם טכנאי מטעם הנתבעת לא מצא בעיה.

כארבעה חודשים לאחר העסקה התלונן התובע על בעיית קליטה, ובבדיקה שערכה הנתבעת הסתבר כי באזור מגוריו קיימת בעיית קליטה מסוימת, אשר יש להניח כי אינה חמורה.

בהתאם להסכם ההתקשרות עם לקוחותיה, הנתבעת אינה אחראית לקיומה של קליטה רציפה. חרף זאת הוצע לתובע לבטל את העסקה, אולם הוא סרב.

ביום 26.9.10 התקשרו הצדדים בהסכם לשדרוג המודם, שבגינו חויב התובע בסכום של 2,000 ₪. הובטח לו זיכוי מקביל , אשר ניתן לו בחשבונית שלאחר מכן.

בהמשך התלונן שוב התובע על בעיות קליטה, ושוב הוצע לו לבטל את העסקה אולם הוא סרב ודרש להותיר את המחשב בידיו.

התובע הפסיק לשלם לנתבעת עבור שירותיה, והמשיך לשלם רק עבור המחשב, ולכן ביום 21.2.11 השהתה הנתבעת את השירות לתובע.

התובע נותר חייב לנתבעת סכום של מעל 2000 ₪ עבור גלישה.

התובע לא חויב בחיוב שגוי של 2,000 ₪, כטענתו, שכן כאמור לעיל קיבל זיכוי בסכום זה בחשבונית שלאחר מכן.

הנתבעת אינה חולקת על כך שבאזור מגוריו של התובע קיימות בעיות קליטה. עובדה היא, כי בגין בעיות אלה הציעה הנתבעת לתובע מספר פעמים לבטל את העסקה. במצב דברים זה מפרה הנתבעת את ההסכם עם התובע בכל הנוגע למתן שירותי גלישה.

מכתב ההגנה עולה, כי החל מחודש ספטמבר 2010 חדל התובע לשלם עבור הגלישה, והמשיך לשלם עבור המחשב בלבד, ובחודש פברואר 2011 הפסיקה הנתבעת לספק לתובע שירותי גלישה.

אין בידי לקבל את טענת הנתבעת, כי היא אינה אחראית לקליטה. פסק הדין המוזכר בסעיף 15 לכתב ההגנה עוסק בשירותי טלפון סלולריים, מכשיר שמשמש את בעליו במקומות שונים. ואילו בענייננו מדובר בשירותי אינטרנט, ואך סביר להניח, כי הצרכן מתכוון להשתמש בשירות זה בעיקר בביתו.

הואיל והחוזה הופר על ידי הנתבעת, והואיל וניתנו לנתבעת מספר הזדמנויות לקיימו, עומדת לתובע זכות הביטול. סעיף 7(ג) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 קובע, כי כאשר חוזה ניתן להפרדה ורק אחד מחלקיו הופר, זכאי הנפגע מההפרה לבטל רק את אותו חלק בחוזה.

בענייננו חרף טענת הנתבעת, כי מכירת המחשב לתובע הייתה חלק מעסקה אחת, הרי שמדובר בחוזה הניתן להפרדה, שכן רכישת המחשב והשימוש בשירותי הגלישה הינן חיובים עצמאיים, ולא חיובים השלובים זה בזה, ולכל אחד מהם נקבע מחיר נפרד. משהפרה הנתבעת את החלק בחוזה המתייחס לאספקת שירותי הגלישה, לתובע זכות לבטל חלק זה בחוזה.

לפיכך אני קובעת, כי החלק בחוזה בין הצדדים המתייחס לשירותי הגלישה יבוטל, באופן שהנתבעת לא תהא מחויבת לספק לתובע שירותי גלישה, והתובע יחזיר לה את המודם, וזאת תוך 21 ימים. כמו כן, לא יהיה התובע חייב לנתבעת דבר עבור שירותי הגלישה, ומאידך איני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע דבר.